מה זה "מניה"?

מניה היא נייר ערך המעיד על בעלות (שותפות) חלקית בחברה. כשאתם (או הקרן הפנסיונית בשמכם) קונים מניה של חברה מסוימת, אתם בעצם הופכים לשותפים קטנים באותה חברה – עם זכות לחלק היחסי שלכם ברווחים, ולעיתים גם זכות הצבעה באסיפות בעלי המניות.

בניהול חיסכון פנסיוני, מנהלי ההשקעות קונים מניות של חברות רבות (לעיתים אלפי חברות, בישראל ובעולם), כדי לבנות תיק מגוון שמיועד להניב צמיחה לאורך זמן.

שתי הדרכים העיקריות להרוויח ממניה

1. עליית ערך (רווח הון) – אם שווי החברה עולה (בגלל צמיחה ברווחים, התרחבות לשווקים חדשים, חדשנות ועוד), מחיר המניה עולה בהתאם, ומי שמחזיק בה נהנה מהעלייה הזו כאשר הוא מוכר אותה (או "על הנייר" כל עוד הוא מחזיק בה).
2. דיבידנד – חלק מהחברות מחלקות לבעלי המניות חלק מהרווח השוטף שלהן, באופן תקופתי (לרוב רבעוני או שנתי), ללא צורך במכירת המניה.

למה מניות נחשבות להשקעה "מסוכנת" יותר?

מחיר מניה משתנה כל הזמן בהתאם לציפיות המשקיעים, לתוצאות הכספיות של החברה, למצב הכלכלי הכללי, ואף לאירועים גלובליים. בניגוד לאג"ח, שבו ישנה התחייבות חוזית לתשלום ריבית והחזר הקרן, במניה אין כל הבטחה – החברה עלולה להפסיד כספים, וערך המניה עלול לרדת באופן משמעותי, ואף להגיע לאפס במקרה של פשיטת רגל.

מצד שני, בטווח הארוך, שוקי המניות הניבו היסטורית תשואה ממוצעת גבוהה יותר מאשר אג"ח ואפיקים סולידיים אחרים – וזו הסיבה המרכזית שמסלולי השקעה פנסיוניים, בעיקר עבור חוסכים צעירים עם אופק השקעה ארוך, מקצים חלק משמעותי מהתיק למניות.

דוגמה להמחשת ההבדל בטווח הארוך

נניח חוסך שמשקיע 1,000 ₪ לאורך 30 שנה, בהשוואה בין שתי הנחות תשואה ממוצעת שונות (לצורך הדגמה בלבד, ללא הבטחת תשואה דומה בעתיד):

• בתשואה ממוצעת שמרבית מקורה במניות (לדוגמה כ-7%-8% בשנה בממוצע ארוך טווח) – הצבירה תהיה גבוהה משמעותית.
• בתשואה ממוצעת שמרבית מקורה באג"ח סולידי (לדוגמה כ-3%-4% בשנה בממוצע) – הצבירה תהיה נמוכה יותר, אך גם התנודתיות בדרך תהיה נמוכה בהרבה.

ההבדל הזה, כפי שראינו במאמרים על ריבית דריבית ועל מסלולי השקעה, יכול להגיע לכפולות משמעותיות על פני עשרות שנים – אך הוא מגיע "במחיר" של תנודתיות גבוהה יותר בטווח הקצר.

סוגי מניות נפוצים

• מניות צמיחה (Growth) – מניות של חברות הצפויות לצמוח בקצב מהיר, לרוב ללא חלוקת דיבידנד (כל הרווח מושקע בחזרה בחברה לצמיחה נוספת).
• מניות ערך (Value) – מניות הנסחרות, לפי הערכת השוק, במחיר נמוך יחסית לשווין ה"אמיתי" המוערך של החברה.
• מניות דיבידנד – מניות של חברות יציבות וותיקות, המחלקות חלק ניכר מרווחיהן כדיבידנד תקופתי.

איפה זה "פוגש" אתכם בפוליסה בפועל?

1. בהגדרת מסלולי ההשקעה – שמות כמו "מסלול מנייתי" אינם שיווקיים בלבד, אלא מוגדרים ברגולציה לפי שיעור חשיפה מינימלי למניות (לרוב 75% ומעלה מנכסי המסלול).
2. בדוח השנתי – תוכלו לראות את שיעור החשיפה למניות במסלול שלכם, לרוב כחלק מתיאור "הרכב הנכסים" של המסלול.
3. בתקופות תנודתיות בשוק ההון – בשנים שבהן שוקי המניות העולמיים חווים ירידות חדות (כמו במשברים כלכליים), תוכלו לראות השפעה ישירה על שווי הצבירה שלכם, בפרט אם אתם מושקעים במסלול עם חשיפה מנייתית גבוהה.

לסיכום

מניות הן "מנוע הצמיחה" המרכזי בחיסכון הפנסיוני לטווח ארוך, אך הן מגיעות גם עם תנודתיות וסיכון משמעותיים יותר מאפיקים סולידיים. ההחלטה כמה לחשוף את החיסכון שלכם למניות צריכה להתבסס על אופק ההשקעה שלכם (כמה שנים נותרו לפרישה) ועל יכולתכם הנפשית "לעמוד" בתנודות שוק בדרך.

סהר ביטון סוכן הביטוח שלך!

אין באמור משום ייעוץ ו/או שיווק מוצרי ביטוח או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם . אין באמור משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים. אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה כלשהי .

הפוסט מניות – מה זה בעצם "להיות שותף" בחברה, ואיך זה משתלב בחיסכון הפנסיוני שלכם הופיע לראשונה ב-R ביטוח פנסיה ופיננסים.

מה זה "מט"ח" בהקשר של חיסכון פנסיוני?

מט"ח (מטבע חוץ) הוא כל מטבע שאינו השקל – דולר אמריקאי, יורו, ין יפני ועוד. בהקשר של חיסכון פנסיוני, המונח הרלוונטי הוא "חשיפה מטבעית" – השיעור מתוך תיק ההשקעות שלכם המושקע בנכסים הנקובים במטבע זר (מניות אמריקאיות, אג"ח אירופי, נדל"ן בחו"ל, ועוד).

כשגוף מנהל קרן פנסיה או קופת גמל קונה, לדוגמה, מניה של חברה אמריקאית, הוא קונה אותה בדולרים. שווי ההשקעה הזו, כפי שהוא מתורגם לחיסכון שלכם בשקלים, תלוי לא רק בביצועי המניה עצמה – אלא גם בשינויים בשער החליפין שקל-דולר.

למה גופי השקעה משקיעים במט"ח בכלל?

ההשקעה בנכסים זרים נעשית מסיבה מרכזית: גיוון (דיברסיפיקציה). הכלכלה הישראלית היא קטנה יחסית בקנה מידה עולמי, ורוב החברות הגדולות והחדשניות בעולם (בתחומי הטכנולוגיה, התרופות, התעשייה ועוד) נסחרות בבורסות בחו"ל. השקעה במט"ח מאפשרת חשיפה לצמיחה כלכלית גלובלית, ולא רק לכלכלה המקומית.

דוגמה מספרית – איך שער החליפין משפיע על התשואה שלכם

נניח שמסלול ההשקעה שלכם קנה מניה אמריקאית בשווי 100 דולר, בזמן ששער החליפין היה 3.7 ₪ לדולר – כלומר ההשקעה "עלתה" 370 ₪.

נבחן שני תרחישים לאחר שנה, בהנחה שמחיר המניה בדולרים לא השתנה כלל:

• תרחיש א' – הדולר התחזק לשער של 4.0 ₪ לדולר: שווי ההשקעה שלכם בשקלים יהיה 400 ₪ – רווח של כ-8.1%, רק בגלל שינוי שער החליפין, גם בלי שהמניה עצמה "עשתה" כלום.
• תרחיש ב' – הדולר נחלש לשער של 3.4 ₪ לדולר: שווי ההשקעה שלכם בשקלים יהיה 340 ₪ – הפסד של כ-8.1%, גם כאן ללא כל קשר לביצועי המניה עצמה.

הדוגמה הזו מדגימה עיקרון חשוב: חשיפה למט"ח לא מגודר היא בעצמה מקור סיכון (ותשואה) נפרד, בנוסף לסיכון של הנכס עצמו.

גידור מטבעי – איך "מנטרלים" את סיכון שער החליפין

גופים מוסדיים יכולים לבחור לגדר (Hedge) את החשיפה המטבעית שלהם, באמצעות מכשירים פיננסיים (כגון עסקאות פורוורד או אופציות על מטבע), שמטרתם לנטרל את השפעת שינויי שער החליפין על שווי ההשקעה בשקלים.

• חשיפה מטבעית "לא מגודרת" – שווי ההשקעה בשקלים מושפע גם מביצועי הנכס וגם משינויי שער החליפין (כמו בדוגמה לעיל).
• חשיפה מטבעית "מגודרת" – שווי ההשקעה בשקלים מושפע רק מביצועי הנכס עצמו, ללא קשר לתנודות שער החליפין.

לכל גישה יש יתרונות וחסרונות: גידור מטבעי "מנקה" את התשואה משאלת שער החליפין, אך עולה כסף (עלות הגידור), ובמקרים מסוימים גם "מבטל" את אפקט הגיוון שמספקת החשיפה למטבעות זרים בתקופות של משבר מקומי.

איפה זה "פוגש" אתכם בפוליסה בפועל?

1. בדוח השנתי ובאתרי השוואה כמו "גמל נט" ו"פנסיה נט" – תמצאו לרוב שורה המציינת את "שיעור החשיפה למטבע חוץ" של מסלול ההשקעה שלכם, ולעיתים גם את החלוקה בין חשיפה מגודרת ולא מגודרת.
2. בתקופות של תנודות חריפות בשער השקל – בשנים שבהן השקל מתחזק או נחלש בצורה משמעותית מול הדולר, תוכלו להבחין בהשפעה ניכרת על התשואה המדווחת של מסלולים עם חשיפה גבוהה למט"ח, גם אם השווקים הזרים עצמם לא זזו במיוחד.
3. בבחירת מסלול השקעה – מסלולים מסוימים (כגון "מסלול חו״ל" או "מסלול S&P 500") מתמקדים במכוון בחשיפה גבוהה למט"ח, ומיועדים לחוסכים שמעוניינים בחשיפה ממוקדת לשווקים גלובליים.

לסיכום

חשיפה מטבעית היא מקור סיכון ותשואה נוסף, שמתקיים "מעל ומעבר" לביצועי הנכסים עצמם בתיק ההשקעות שלכם. הבנת שיעור החשיפה למט"ח במסלול שלכם, ובחינה האם היא מגודרת או לא, יכולה לעזור לכם להבין טוב יותר את מקורות התנודתיות בדוחות התשואה השנתיים שלכם.

סהר ביטון סוכן הביטוח שלך!

אין באמור משום ייעוץ ו/או שיווק מוצרי ביטוח או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם . אין באמור משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים. אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה כלשהי .

הפוסט מט"ח וחשיפה מטבעית – איך שינויי שקל-דולר משפיעים על החיסכון הפנסיוני שלכם הופיע לראשונה ב-R ביטוח פנסיה ופיננסים.

מה זה "סטיית תקן"?

סטיית תקן (Standard Deviation) היא מדד סטטיסטי המבטא את מידת הפיזור (התנודתיות) של התשואות סביב התשואה הממוצעת. במילים פשוטות: סטיית תקן עונה על השאלה "כמה התשואה השנתית בפועל נוטה להתרחק מהממוצע הצפוי – בשנים טובות ובשנים פחות טובות?"

ככל שסטיית התקן גבוהה יותר – ההשקעה תנודתית ומסוכנת יותר (יש "קפיצות" חדות יותר, גם לכיוון חיובי וגם לכיוון שלילי). ככל שהיא נמוכה יותר – ההשקעה יציבה ורגועה יותר, עם תשואות שנעות בטווח צר יחסית סביב הממוצע.

איך "קוראים" סטיית תקן בפועל?

בהתפלגות סטטיסטית נורמלית (כפי שמניחים בקירוב לגבי תשואות שוק ההון), ניתן להשתמש בכלל אצבע שימושי:

• בכ-68% מהשנים, התשואה תהיה בטווח של תשואה ממוצעת ± סטיית תקן אחת.
• בכ-95% מהשנים, התשואה תהיה בטווח של תשואה ממוצעת ± שתי סטיות תקן.

דוגמה מספרית להבנה

נניח שני מסלולי השקעה, עם תשואה ממוצעת שונה וסטיית תקן שונה:

שימו לב להבדל המהותי: במסלול הסולידי, ברוב השנים התשואה תישאר בטווח צר וחיובי. במסלול המנייתי, התשואה הממוצעת גבוהה יותר – אבל גם הטווח הסביר כולל שנים עם הפסד ניכר של 5% ויותר. זו ההגדרה המעשית של "סיכון" – לא רק "כמה אפשר להרוויח", אלא גם "כמה אפשר להפסיד בדרך".

סטיית תקן לבדה – לא מספרת את כל הסיפור

חשוב להבין שתי הגבלות מרכזיות של המדד:

1. סטיית תקן היא "סימטרית" – היא מתייחסת באופן שווה לתנודות למעלה ולתנודות למטה. בפועל, רוב המשקיעים "סולחים" יותר בקלות על תנודתיות חיובית (רווחים גבוהים מהצפוי) מאשר על תנודתיות שלילית (הפסדים) – אך סטיית התקן לא מבחינה בין השניים.
2. סטיית תקן לא בודקת אם הסיכון "השתלם" – לשם כך נדרשים מדדים נוספים כמו מדד שארפ, הבוחן את התשואה העודפת ביחס לסטיית התקן (הסיכון), ומדד אלפא, הבוחן אם מנהל ההשקעות הוסיף ערך מעבר לרמת הסיכון שנטל.

למה סטיית תקן חשובה במיוחד בחיסכון פנסיוני?

לסטיית התקן יש משמעות מעשית גדולה במיוחד כשמתקרבים לגיל הפרישה:

• חוסך צעיר עם אופק השקעה של 20-30 שנה, יכול "לספוג" סטיית תקן גבוהה – יש לו זמן להתאושש משנים פחות טובות.
• חוסך המתקרב לפרישה (5-10 שנים לפני המועד) חשוף ל**"סיכון הרצף"** (Sequence Risk) – אם תתרחש שנה גרועה עם הפסד גבוה ממש בסמוך לפרישה, ייתכן שלא יהיה לו זמן "להתאושש" לפני שיתחיל למשוך מהחיסכון.

זו אחת הסיבות המרכזיות לקיומם של מסלולי תלות גיל (מחזור חיים), שמקטינים בהדרגה את רמת הסיכון (ולכן גם את סטיית התקן) ככל שהחוסך מתקרב לפרישה.

איפה זה "פוגש" אתכם בפוליסה בפועל?

1. בדוח השנתי ובאתרי השוואה כמו "גמל נט" ו"פנסיה נט" – לצד נתוני התשואה של כל מסלול, מוצגת גם סטיית התקן שלו (לרוב לתקופות של שנה, 3 שנים או 5 שנים).
2. בעת בחירת מסלול השקעה בהצטרפות למוצר פנסיוני – תיאור רמת הסיכון של כל מסלול (לדוגמה "מסלול מנייתי – סיכון גבוה") מתבסס בין השאר על סטיית התקן ההיסטורית שלו.
3. בהשוואה בין מסלולים בעלי תשואה דומה – מסלול עם תשואה דומה אך סטיית תקן נמוכה יותר נחשב "יעיל" יותר, שכן הוא מגיע לאותה תוצאה עם פחות תנודתיות וסיכון.

לסיכום

סטיית תקן היא "מד הסיכון" הבסיסי בעולם ההשקעות – היא מגלה לכם לא רק כמה אפשר להרוויח במסלול מסוים, אלא גם כמה הוא יכול "לזעזע" אתכם בדרך. בבחירת מסלול השקעה לחיסכון הפנסיוני, מומלץ לבחון את סטיית התקן לצד התשואה הממוצעת, ולהתאים את רמת הסיכון לגיל, לאופק ההשקעה, וליכולת הנפשית שלכם "לעמוד" בתנודות שוק.

סהר ביטון סוכן הביטוח שלך!

אין באמור משום ייעוץ ו/או שיווק מוצרי ביטוח או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם . אין באמור משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים. אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה כלשהי .

הפוסט סטיית תקן – המדד שמסביר כמה "מסעות רכבת הרים" צריך לעבור בהשקעה הופיע לראשונה ב-R ביטוח פנסיה ופיננסים.

מה זה "מדד שארפ"?

מדד שארפ (Sharpe Ratio), שנקרא על שם הכלכלן הזוכה בפרס נובל ויליאם שארפ, הוא מדד המבטא כמה תשואה עודפת התקבלה על כל יחידת סיכון (תנודתיות) שנלקחה. הרעיון מאחורי המדד הוא פשוט אך עוצמתי: לא משנה כמה תשואה השקעה הניבה – השאלה האמיתית היא כמה "כאב" (סיכון ותנודתיות) היה צריך לעבור כדי להגיע לתשואה הזו.

מדד שארפ מאפשר להשוות בין מסלולי השקעה שונים בצורה "נקייה" משאלת רמת הסיכון – ולגלות איזה מסלול באמת "השתלם" יותר ביחס לסיכון שנלקח בו.

הנוסחה לחישוב מדד שארפ

מדד שארפ = (תשואת ההשקעה – תשואה חסרת סיכון) / סטיית התקן של ההשקעה

• תשואת ההשקעה – התשואה שהושגה בפועל בתקופה הנמדדת.
• תשואה חסרת סיכון – תשואה של השקעה "בטוחה" (לדוגמה מק"מ או אג"ח ממשלתי קצר), שמשמשת כקו בסיס להשוואה.
• סטיית התקן – מדד התנודתיות (הסיכון) של ההשקעה – ככל שהיא גבוהה יותר, ההשקעה "קופצנית" יותר.

דוגמה מספרית – איך תשואה גבוהה יותר לא תמיד "מנצחת"

נניח שאתם משווים בין שני מסלולי השקעה פנסיוניים, בהנחת תשואה חסרת סיכון של 4%:

לכאורה, מסלול B נראה "טוב יותר" כי הניב תשואה גבוהה יותר (14% לעומת 10%). אבל כשבודקים את מדד שארפ – מסלול A מנצח, כי הוא הניב תשואה עודפת גבוהה יותר ביחס לכל יחידת סיכון שנלקחה. במילים אחרות: מסלול B אמנם הניב יותר, אבל "עבד" בשביל זה בצורה פחות יעילה – הוא נטל סיכון גדול בהרבה ביחס לתמורה שקיבל.

למה זה כל כך חשוב בהקשר הפנסיוני?

חיסכון פנסיוני הוא לטווח ארוך, ולכן יש פיתוי "לרדוף" אחרי המסלולים שהניבו את התשואה הגבוהה ביותר בשנה האחרונה. אבל תשואה גבוהה שמלווה בסיכון גבוה מאוד עלולה לחשוף את החוסך לתנודתיות חדה, ולעיתים אף להפסדים משמעותיים בשנים פחות טובות – בעיקר כשהוא מתקרב לפרישה ואין לו עוד זמן "להתאושש".

מדד שארפ נותן תשובה הוגנת יותר לשאלה "איזה מסלול ניהל את הכסף שלי בצורה הכי חכמה?" – ולא רק "איזה מסלול הרוויח הכי הרבה השנה".

ערכים אופייניים של מדד שארפ – איך לפרש אותם?

ככלל אמפירי כללי (לא חוק קשיח):

• מתחת ל-0 – ההשקעה הניבה תשואה נמוכה מהתשואה חסרת הסיכון – תוצאה גרועה ביחס לסיכון שנלקח.
• 0 עד 1 – תוצאה סבירה עד בינונית.
• מעל 1 – תוצאה טובה – תשואה עודפת משמעותית ביחס לסיכון.
• מעל 2 – תוצאה מצוינת (נדירה יחסית על פני זמן ארוך).

חשוב לזכור שהערכים הללו תלויים מאוד בתקופה הנבדקת ובסוג הנכסים, ולכן ההשוואה הנכונה היא בין מסלולים דומים, על פני אותה תקופת זמן.

איפה זה "פוגש" אתכם בפוליסה בפועל?

1. באתרי השוואה רשמיים כמו "גמל נט" ו"פנסיה נט" של רשות שוק ההון – שם מוצג מדד שארפ לכל מסלול השקעה, לרוב לתקופות של שנה, 3 שנים ו-5 שנים.
2. בעת שיקול מעבר בין מסלולי השקעה – השוואת מדד שארפ בין מספר מסלולים נותנת תמונה הוגנת יותר מהשוואת תשואה גולמית בלבד.
3. בדוחות ביצועים שמפרסמות חלק מהחברות המנהלות – לעיתים לצד נתוני תשואה, מוצגים גם נתוני סיכון ויחס שארפ לאורך זמן.

לסיכום

מדד שארפ הוא אחד הכלים החשובים ביותר להשוואה אמיתית בין מסלולי השקעה – הוא "מנקה" את ההשוואה משאלת רמת הסיכון, ומאפשר לבדוק איזה מסלול ניהל את הכסף בצורה היעילה ביותר. בבחירת מסלול השקעה לחיסכון הפנסיוני שלכם, מומלץ להסתכל לא רק על התשואה, אלא גם על מדד שארפ – בעיקר כאשר משווים בין מסלולים עם פרופיל סיכון שונה.

סהר ביטון סוכן הביטוח שלך!

אין באמור משום ייעוץ ו/או שיווק מוצרי ביטוח או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם . אין באמור משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים. אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה כלשהי .

הפוסט מדד שארפ – כך משווים בין מסלולי השקעה לפי "תשואה ליחידת סיכון" הופיע לראשונה ב-R ביטוח פנסיה ופיננסים.

מה זה "אלפא"?

אלפא (Alpha) הוא מדד המבטא את התשואה העודפת שהשיג מנהל ההשקעות, מעבר לתשואה ה"צפויה" של ההשקעה – בהינתן רמת הסיכון השיטתי שהוא נטל. במילים פשוטות: אלפא בודק אם מנהל התיק באמת הוסיף ערך דרך בחירת ניירות ערך טובים, ניהול חכם וטיימינג – או שכל התשואה שהשיג הייתה פשוט תוצאה "אוטומטית" של רמת הסיכון שנטל.

אלפא נחשב לאחד המדדים החשובים ביותר להערכת כישרון ניהול (לא רק תוצאה).

איך מחשבים אלפא?

הנוסחה הנפוצה (אלפא של ג'נסן – Jensen's Alpha) היא:

אלפא = תשואה בפועל – [תשואה חסרת סיכון + בטא × (תשואת השוק – תשואה חסרת סיכון)]

החלק שבסוגריים הוא בעצם התשואה ה"צפויה" של ההשקעה, בהינתן רמת החשיפה לשוק שלה (בטא). אם התשואה בפועל גבוהה מהתשואה הצפויה – יש אלפא חיובי. אם היא נמוכה ממנה – יש אלפא שלילי.

דוגמה מספרית להבנה

נניח קרן עם הנתונים הבאים בשנה מסוימת:

• תשואה בפועל של הקרן: 12%
• תשואה חסרת סיכון (לדוגמה אג"ח ממשלתי קצר): 4%
• בטא של הקרן (רמת החשיפה לשוק): 1.2
• תשואת השוק (לדוגמה מדד ת"א-125): 10%

נחשב את התשואה הצפויה:

תשואה צפויה = 4% + 1.2 × (10% – 4%) = 4% + 7.2% = 11.2%

ולכן:

אלפא = 12% – 11.2% = 0.8% (אלפא חיובי)

המשמעות: מנהל הקרן השיג 0.8% תשואה עודפת מעל למה שהיה "מגיע" לו רק בגלל רמת הסיכון שנטל. זוהי עדות לכך שהוא הוסיף ערך אמיתי, ולא רק "רכב" על עליות השוק.

אלפא חיובי, שלילי ואפס – מה כל אחד מהם מספר?

• אלפא חיובי – מנהל ההשקעות הצליח "להכות" את הביצועים הצפויים. סימן לבחירת השקעות מוצלחת או ניהול אקטיבי איכותי.
• אלפא שלילי – מנהל ההשקעות הניב תשואה נמוכה ממה שצפוי בהינתן הסיכון – גם אם התשואה הנומינלית נראית "לא רעה", היא לא מצדיקה את הסיכון שנלקח (ולעיתים גם לא את דמי הניהול ששולמו).
• אלפא סביב אפס – ביצועי הקרן תואמים בדיוק את הציפייה הסטטיסטית – לא הניב ולא גרע ערך מעבר לחשיפת השוק הבסיסית.

חשוב להבין – אלפא הוא לא הכל

אלפא הוא מדד "רעשני" מבחינה סטטיסטית: ייתכן ומנהל השיג אלפא חיובי בשנה מסוימת בגלל מזל, ולא בגלל כישרון אמיתי. כמו כן, אלפא מתבסס על מודל מסוים (ה-CAPM), שיש לו הנחות וחסרונות מוכרים. לכן מקובל לבחון אלפא על פני תקופה ארוכה (3, 5 ואף 10 שנים), ולא להתבסס על שנה בודדת.

איפה זה "פוגש" אתכם בפוליסה בפועל?

1. באתרי השוואה רשמיים כמו "גמל נט" ו"פנסיה נט" של רשות שוק ההון – שם תוכלו למצוא נתוני אלפא לכל מסלול השקעה, בהשוואה למסלולים מקבילים בחברות אחרות.
2. בדוחות ביצועים שנתיים שמפרסמות חלק מהחברות המנהלות, ומציגות לעיתים מדד אלפא לאורך זמן כחלק מהצגת "איכות הניהול" שלהן.
3. בבחירה בין מסלולי השקעה דומים – בעת בדיקת מספר מסלולים עם רמת סיכון (בטא) דומה, מדד אלפא חיובי ועקבי יכול להיות שיקול תומך לבחירה במסלול מסוים על פני מתחרהו.

לסיכום

אלפא הוא הכלי שמבדיל בין "תשואה שקיבלתם בגלל סיכון שנטלתם" לבין "תשואה שקיבלתם בגלל ניהול חכם". מסלול עם אלפא חיובי ועקבי לאורך זמן הוא סימן טוב לאיכות הניהול – אך כדאי לבחון אותו לאורך תקופה ארוכה, ולא להתבסס על נתון של שנה בודדת.

סהר ביטון סוכן הביטוח שלך!

אין באמור משום ייעוץ ו/או שיווק מוצרי ביטוח או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם . אין באמור משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים. אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה כלשהי .

הפוסט מדד אלפא – איך מודדים אם מנהל ההשקעות שלכם "מרוויח את שכרו"? הופיע לראשונה ב-R ביטוח פנסיה ופיננסים.

מה זה "אנונה"? ההגדרה המדויקת

אנונה, המוכרת גם בשם "משיכה לשיעורין" או "פדיון לשיעורין", היא מנגנון פיננסי המאפשר משיכה הדרגתית של כספי חיסכון הוניים, במקום משיכתם בסכום חד-פעמי אחד. במקום "לשבור" את כל החיסכון בבת אחת, החוסך בוחר למשוך ממנו סכום חודשי (או רבעוני/שנתי) קבוע, כל עוד נותרה יתרה בחיסכון.

חשוב להבהיר מראש: זוהי טעות נפוצה לבלבל בין "אנונה" לבין "קצבה" – אלו שני מנגנונים שונים מהותית, וההבדל ביניהם הוא בדיוק הנקודה החשובה ביותר להבין.

ההבדל המכריע בין אנונה לקצבה

במילים פשוטות: קצבה היא "ביטוח" מפני הסיכון שתחיו זמן רב מהכסף שלכם. אנונה היא רק "משיכה מסודרת" של הכסף – בלי הביטוח הזה.

מאילו מוצרים אפשר לקבל אנונה?

לא כל סוגי החיסכון מאפשרים משיכה כאנונה. ככלל, אנונה רלוונטית בעיקר לכספים הוניים (לא "כספי קצבה" קלאסיים):

• קופות גמל – הפקדות עד שנת 2008 – ניתנות למשיכה כסכום הוני חד-פעמי, או באנונה חודשית.
• ביטוחי מנהלים הוניים/מעורבים שהונפקו עד שנת 2008 – ניתן למשוך כאנונה (לרוב לאחר בדיקה האם יש יתרון במקדם המרה לקצבה רגילה).
• קרנות השתלמות – במקום משיכה חד-פעמית, ניתן "לשמור" את הכספים בקרן ולמשוך אותם בהדרגה כאנונה.
• קופות גמל להשקעה – ניתן למשוך את הכספים באנונה, החייבת במס רווח הון (לפי המסלול שנבחר בעת ההפקדה).
• כספי ירושה שהתקבלו בקופת גמל – ניתנים גם הם להמרה לאנונה.

לעומת זאת, מקרן פנסיה, מביטוח מנהלים קצבתי, או מהפקדות לקופת גמל אחרי שנת 2008 – לא ניתן למשוך כאנונה. כספים אלו "צבועים" כקצבה בלבד (לפי הרפורמות בשוק ההון), ומיועדים לתשלום קצבה חודשית לכל החיים.

למה בכלל לבחור אנונה ולא קצבה?

ליתרון של אנונה יש שתי סיבות עיקריות:

1. גמישות מלאה – ניתן להתאים את סכום המשיכה החודשי לצרכים המשתנים, להגדיל אותו בחודש מסוים (לדוגמה לצורך הוצאה חד-פעמית), להקטין אותו, ואף להפסיק את המשיכות ולמשוך את כל היתרה בבת אחת – דבר שאינו אפשרי כשבוחרים קצבה.
2. שליטה על התזמון – ניתן לבחור בין תשלומים חודשיים, רבעוניים או שנתיים, ולשנות זאת לפי הצורך.

החיסרון המרכזי – אין הגנה מפני "סיכון אריכות חיים"

זו הנקודה הקריטית שצריך להבין לפני בחירה באנונה: בניגוד לקצבה, באנונה אין שום מנגנון ביטוחי שמבטיח לכם תשלום לכל החיים. אם תמשכו סכום חודשי גבוה מדי בתחילת הדרך, ותחיו זמן רב יותר מהמתוכנן – הכסף עשוי "להיגמר" עוד בחייכם, ולא יהיה מקור הכנסה נוסף ממוצר זה.

זו בדיוק הסיבה שאנשי מקצוע תמיד בודקים, לפני בחירה באנונה, האם קיים מקדם המרה מובטח אטרקטיבי באותו מוצר – שכן במצב כזה, המרה לקצבה (ולא לאנונה) עלולה להיות המהלך הנכון יותר עבור החוסך.

היבטי מיסוי באנונה

אופן המיסוי תלוי במקור הכספים שמהם נמשכת האנונה:

• אנונה ממקור פטור (לדוגמה כספי פיצויים פטורים, או כספים שנצברו עד 2000) – תהיה לרוב פטורה ממס.
• אנונה ממקור חייב (לדוגמה קופת גמל להשקעה, או רכיב תשואה) – תהיה חייבת במס (לרוב מס רווח הון על מרכיב הרווח הריאלי).

מומלץ לבדוק מול בעל רישיון פנסיוני את אופן המיסוי הספציפי החל על הכספים שלכם, שכן הוא משתנה ממוצר למוצר ומתקופת הפקדה לתקופת הפקדה.

איפה זה "פוגש" אתכם בפוליסה בפועל?

1. בעת הגשת "בקשה לפדיון לשיעורין" – טופס ייעודי שמוגש לחברה המנהלת, ובו ניתן לבחור את סכום המשיכה החודשי הרצוי ואת תדירות התשלום.
2. במחשבוני "אנונה" המוצעים באתרי החברות – המאפשרים לבדוק כמה זמן יחזיק הכסף בקצב משיכה נתון.
3. בבדיקת "שווה לבדוק קצבה לעומת אנונה" – בפוליסות ביטוח מנהלים הוניות ישנות, לפני קבלת החלטה סופית – שכן ברגע שבוחרים באחת האפשרויות, לא ניתן בהכרח לחזור בקלות לאפשרות האחרת.

לסיכום

אנונה היא כלי גמיש למשיכת כספי חיסכון הוניים בהדרגה, אך היא אינה תחליף לקצבה – אין בה הגנה מפני הסיכון לחיות זמן רב יותר מהכסף שנחסך. ההחלטה בין אנונה לקצבה היא אחת ההחלטות החשובות בתכנון הפרישה, ומומלץ לבצעה בליווי בעל רישיון פנסיוני שיבחן את כל הנתונים הרלוונטיים – כולל מקדמי המרה, מצב בריאותי, ומקורות הכנסה נוספים בפרישה.

סהר ביטון סוכן הביטוח שלך!

אין באמור משום ייעוץ ו/או שיווק מוצרי ביטוח או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם . אין באמור משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים. אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה כלשהי .

הפוסט אנונה (פדיון לשיעורין) – מה זה, ובמה זה שונה מקצבה? הופיע לראשונה ב-R ביטוח פנסיה ופיננסים.

מה זה "השקעה" בהקשר של חיסכון פנסיוני?

כשאתם מפקידים כספים לקרן פנסיה, לקופת גמל, לקרן השתלמות או לביטוח מנהלים, הכספים הללו אינם נשארים "במזומן" בצד. החברה המנהלת משקיעה אותם במכשירים פיננסיים שונים – מניות, אגרות חוב (אג"ח), נדל"ן, פיקדונות, ועוד – במטרה להניב תשואה שתגדיל את החיסכון שלכם עם השנים.

מסלול השקעה הוא בעצם "תיק השקעות" מוגדר, עם מדיניות סיכון ותמהיל נכסים ספציפי, שאתם בוחרים (או שנבחר אוטומטית בשבילכם) עבור הכספים שלכם.

למה מסלול ההשקעה חשוב כל כך?

מסלולי השקעה שונים אופיינו ברמות סיכון ותשואה פוטנציאלית שונות:

• מסלולים עם חשיפה גבוהה למניות – פוטנציאל תשואה גבוה יותר בטווח הארוך, אך עם תנודתיות (עליות וירידות) חזקה יותר בטווח הקצר.
• מסלולים עם חשיפה גבוהה לאג"ח ולנכסים סולידיים – תנודתיות נמוכה יותר, אך גם פוטנציאל תשואה נמוך יותר בטווח הארוך.

כיוון שחיסכון פנסיוני הוא לטווח ארוך של עשרות שנים, להבדלים קטנים בתשואה שנתית יש – בזכות אפקט הריבית דריבית – השפעה דרמטית על הסכום הסופי שיהיה לרשותכם בפרישה.

סוגי מסלולי ההשקעה הנפוצים

1. מסלול כללי (מאוזן)

תמהיל מאוזן בין מניות, אג"ח ונכסים נוספים. זהו לרוב מסלול ברירת המחדל עבור חוסכים שלא בחרו מסלול אחר באופן יזום.

2. מסלול מנייתי

חשיפה גבוהה (לעיתים 80%-120% באמצעות מינוף מבוקר) לשוק המניות. מתאים בעיקר לחוסכים צעירים עם אופק השקעה ארוך, שיכולים "לספוג" תנודתיות בטווח הקצר.

3. מסלול סולידי / אג"ח

חשיפה דומיננטית לאגרות חוב (ממשלתיות ו/או קונצרניות), עם תנודתיות נמוכה משמעותית. מתאים בעיקר לחוסכים המתקרבים לפרישה, או למי שמעדיף שקט נפשי על פני תשואה גבוהה.

4. מסלול הלכתי (שריעה)

מסלול המנוהל בהתאם לכללי ההלכה היהודית (לדוגמה איסור השקעה בריבית – "רבית") או לכללי השריעה האסלאמית, ונמנע מהשקעה בענפים מסוימים.

5. מסלולי "תלות גיל" (מסלולי מחזור חיים)

זהו אחד החידושים המרכזיים בשנים האחרונות, והוא מהווה כיום את ברירת המחדל החדשה עבור חוסכים רבים: ככל שהחוסך מתבגר ומתקרב לגיל הפרישה, המסלול "מתאזן" אוטומטית – מקטין בהדרגה את שיעור החשיפה למניות ומגדיל את שיעור הנכסים הסולידיים. כך, חוסך צעיר נהנה מפוטנציאל תשואה גבוה, ולקראת הפרישה החיסכון "מוגן" יותר מתנודתיות חדה לפני שהוא הופך לקצבה.

דוגמה להמחשה

נניח שני חוסכים בני 30, כל אחד עם צבירה של 100,000 ₪, החוסכים עוד 35 שנה עד הפרישה:

• חוסך שבחר מסלול מנייתי עם תשואה ממוצעת היסטורית גבוהה יותר (לדוגמה 7% בשנה) – הצבירה שלו לאחר 35 שנה (בלי הפקדות נוספות) תהיה כ-1,148,000 ₪.
• חוסך שבחר מסלול סולידי עם תשואה ממוצעת נמוכה יותר (לדוגמה 4% בשנה) – הצבירה שלו לאחר 35 שנה תהיה כ-395,000 ₪.

הפרש של 3% בתשואה השנתית, על פני 35 שנה, יצר הפרש של פי כ-3 בסכום הסופי. זוהי הדגמה נוספת לעוצמת ריבית דריבית, ולחשיבות בחירת המסלול המתאים לאופק ההשקעה האישי.

איפה זה "פוגש" אתכם בפוליסה בפועל?

1. בעת ההצטרפות למוצר הפנסיוני – לרוב תתבקשו לבחור מסלול השקעה, או שתשובצו אוטומטית למסלול ברירת מחדל (כיום בדרך כלל מסלול תלות גיל).
2. בדוח השנתי – תוכלו לראות את שם המסלול שבו מנוהלים כספיכם, ואת התשואה שהניב המסלול בשנה החולפת ובשנים קודמות.
3. באפשרות "מעבר מסלול" – ניתן לרוב לבקש מעבר בין מסלולי השקעה (לדוגמה ממסלול מנייתי לסולידי) ללא אירוע מס וללא דמי ביטול, אך כדאי לבצע מעבר כזה בשיקול דעת ולא כתגובה לתנודות שוק חדות וזמניות.

לסיכום

מסלול ההשקעה שלכם אינו פרט שולי – הוא קובע, יותר מכל גורם אחר (מעבר לדמי הניהול), כיצד יתפתח החיסכון הפנסיוני שלכם על פני שנים רבות. ההמלצה הכללית היא להתאים את רמת הסיכון של המסלול לגיל ולאופק ההשקעה שלכם, ולבחון את המסלול מעת לעת – אך לא להגיב באופן רגעי לתנודות שוק קצרות טווח.

סהר ביטון סוכן הביטוח שלך!

אין באמור משום ייעוץ ו/או שיווק מוצרי ביטוח או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם . אין באמור משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים. אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה כלשהי .

הפוסט מסלולי השקעה בפנסיה – איך החיסכון שלכם מנוהל ולמה זה משנה לכם הופיע לראשונה ב-R ביטוח פנסיה ופיננסים.

מה זה "ריבית דריבית"?

ריבית דריבית (Compound Interest) היא תופעה שבה הריבית שמתקבלת בכל תקופה, מצטרפת לקרן הראשית, ובתקופה הבאה גם היא עצמה מתחילה "להרוויח" ריבית. במילים פשוטות – אתם מרוויחים ריבית גם על הכסף שהפקדתם, וגם על הריבית שהכסף הזה הניב בעבר.

זה ההבדל בין ריבית פשוטה (מחושבת רק על הסכום המקורי) לבין ריבית דריבית (מחושבת על הסכום המקורי בתוספת כל הריביות שנצברו עד כה).

הנוסחה המתמטית הבסיסית היא:

A = P × (1 + r)^n

כאשר A הוא הסכום הסופי, P הוא הסכום ההתחלתי (הקרן), r הוא שיעור הריבית השנתי, ו-n הוא מספר השנים.

דוגמה מספרית – כוחה של ריבית דריבית על פני זמן

נניח שאדם הפקיד 10,000 ₪ חד-פעמיים בגיל 25, בתשואה שנתית ממוצעת של 6%, ולא הוסיף שקל נוסף עד גיל 65 (40 שנה):

• אחרי 10 שנים: הסכום יהיה כ-17,900 ₪.
• אחרי 20 שנה: הסכום יהיה כ-32,000 ₪.
• אחרי 30 שנה: הסכום יהיה כ-57,400 ₪.
• אחרי 40 שנה: הסכום יהיה כ-102,800 ₪.

שימו לב לקצב הצמיחה – מ-20 ל-40 שנה הסכום יותר משילש את עצמו, אף על פי שלא הופקד שקל נוסף. זהו "אפקט כדור השלג" של ריבית דריבית – ככל שעובר זמן, קצב הצמיחה האבסולוטי (בשקלים) מואץ.

"כל שנה שמתחילים מאוחר יותר – עולה הרבה יותר"

מכיוון שריבית דריבית "עובדת" בצורה אקספוננציאלית, השנים המוקדמות של החיסכון הן היקרות ביותר:

• אדם שהתחיל לחסוך לפנסיה בגיל 25, ייהנה מ-40 שנות צמיחה מצטברת.
• אדם שהתחיל בגיל 35, ייהנה מ-30 שנה בלבד.

ההפרש הזה בעשר שנים יכול להוביל להפרש של עשרות אחוזים בסכום הסופי – גם אם שני האנשים הפקידו בדיוק את אותם הסכומים החודשיים מהשלב שבו התחילו.

הצד השני של המטבע – דמי ניהול כ"ריבית דריבית הופכית"

זו אחת הנקודות החשובות ביותר שכדאי להבין: דמי ניהול, גם אם נראים קטנים (לדוגמה 1% בשנה), פועלים בדיוק כמו ריבית דריבית – אבל בכיוון ההפוך. כל שנה, אחוז קטן "נחתך" מהסכום שאמור היה לצמוח, וההפסד הזה עצמו "מפסיד" צמיחה בשנים הבאות.

לדוגמה: הפרש של 1% בשנה בדמי ניהול, על פני 35 שנות חיסכון, יכול להקטין את הצבירה הסופית בעשרות אחוזים (לעיתים 15%-25% מהסכום הכולל) – הבדל של עשרות ואף מאות אלפי שקלים בקרן הפנסיה. זו הסיבה שמשרד האוצר ורשות שוק ההון מקדישים תשומת לב רבה לנושא דמי הניהול.

איפה זה "פוגש" אתכם בפוליסה בפועל?

1. בדוח השנתי – שורת "תשואה נומינלית מצטברת" או "תשואה ריאלית" משקפת את אפקט הריבית דריבית על הכספים שלכם במהלך השנים.
2. בהשוואת דמי ניהול בין מוצרים שונים – הפרש קטן באחוזים נראה זניח על הדף, אך משמעותו עצומה לאחר הכפלה במספר שנות חיסכון (לרוב 30-40 שנה).
3. בהדמיות "קצבה צפויה בפרישה" – הדמיות אלו מבוססות על הנחות תשואה עתידיות, והן ממחות את עוצמת הריבית דריבית על אופק זמן ארוך.

לסיכום

ריבית דריבית היא ה"מנוע השקט" שעומד מאחורי הצמיחה האמיתית של החיסכון הפנסיוני – והיא פועלת לטובתכם כשמדובר בתשואה, ולרעתכם כשמדובר בדמי ניהול. ההבנה הזו היא הבסיס לכל החלטה פנסיונית נכונה: להתחיל לחסוך מוקדם, ולשים תשומת לב מיוחדת לדמי הניהול שאתם משלמים על פני עשרות שנים.

סהר ביטון סוכן הביטוח שלך!

אין באמור משום ייעוץ ו/או שיווק מוצרי ביטוח או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם . אין באמור משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים. אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה כלשהי .

הפוסט ריבית דריבית – כוח-העל השקט שמעצב את הפנסיה שלכם הופיע לראשונה ב-R ביטוח פנסיה ופיננסים.

תיק ניכויים הוא מספר הזיהוי של הגוף המוסדי ברשות המיסים לצורך דיווחי מס, הפקדות פנסיוניות, תשלומים והעברת כספים על ידי מעסיקים, לשכות שכר וגורמים מתפעלים.

ביטוחי מנהלים

קרנות פנסיה חדשות

שאלות נפוצות

למה משמש מספר תיק ניכויים?

מספר תיק הניכויים משמש מעסיקים, חשבי שכר ומתפעלים לצורך דיווח ותשלום ניכויי מס לרשות המיסים.

האם תיק הניכויים זהה למספר קופה באוצר?

לא. מספר קופה באוצר מזהה את המוצר הפנסיוני, בעוד מספר תיק הניכויים משמש לצורכי מס ודיווח.

האם כל גוף מוסדי מחזיק מספר תיק ניכויים משלו?

כן. לכל חברה מנהלת או חברת ביטוח קיים תיק ניכויים ייעודי לצורכי דיווח ותשלומים.

סהר ביטון סוכן הביטוח שלך!

אין באמור משום ייעוץ ו/או שיווק מוצרי ביטוח או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם . אין באמור משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים. אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה כלשהי .

הפוסט מרכז מידע – מספרי תיקי ניכויים של הגופים המוסדיים הופיע לראשונה ב-R ביטוח פנסיה ופיננסים.

עודכן בהתאם לחוזר נש"מ 4/2017

בעמוד זה מרוכזים מספרי הקופות באוצר ומספרי המל"מ של קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וביטוחי המנהלים לצורך מילוי טופסי נש"מ, קליטת עובדים ודיווח במערכות השכר.

קרנות פנסיה

קופות גמל

קרנות השתלמות

ביטוחי מנהלים

מקרא

מספר קופה באוצר – מספר הזיהוי של הקופה במערכות רשות שוק ההון.

מל"מ שכר קובע – מיועד להפקדות מהשכר הקבוע.

מל"מ עבודה נוספת – מיועד להפקדות בגין שעות נוספות, כוננויות, משמרות ותוספות משתנות.

מל"מ החזר הוצאות – מיועד להפקדות בגין אחזקת רכב, נסיעות והחזרי הוצאות.

מקור הנתונים: חוזר נש"מ 4/2017 – נציבות שירות המדינה.

עדכון חשוב

הטבלאות מבוססות על חוזר נש"מ 4/2017 של נציבות שירות המדינה ומרכזות את כלל הקופות שהופיעו בחוזר.

סהר ביטון סוכן הביטוח שלך!

אין באמור משום ייעוץ ו/או שיווק מוצרי ביטוח או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם . אין באמור משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים. אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה כלשהי .

הפוסט מרכז מידע – מספרי קופות באוצר ומספרי מל"מ הופיע לראשונה ב-R ביטוח פנסיה ופיננסים.